ארכיון התגית 'איגוד האינטרנט'

מרץ 03 2009

הכינוס השנתי של איגוד האינטרנט – מושב Cloud Computing

הייתי היום בכינוס השנתי של איגוד האינטרנט.

ממושב הפתיחה לא היו לי הרבה ציפיות, ולכן גם אין אכזבות.
במושבים המקבילים בחרתי בחירות מגוונות שהוכיחו את עצמן.
ברמה העקרונית אני מחפשת נושאים שקשורים לסוגיות שנמצאות על שולחני כמנהלת תחום האינטרנט של משרד החינוך או סוגיות הקשורות לנושא אינטרנט ב – enterprise.
המושבים בהם בחרתי היו: Cloud Computing, מנועי משחק וטכנולוגיות ברשת האינטרנט, Mobile Internet.

הפוסט הזה ירחיב בנושא ה – Cloud Computing (והפוסטים הבאים יוקדשו למושבים בנושא מנועי משחק וטכנולוגיות ברשת האינטרנט, Mobile Internet).

היה מושב מעניין מאוד. חברי הפאנל היו מגוונים והביאו זוויות שונות לנושא הלוהט של הענן.
כמובן שכולם הציגו את נושא החיסכון בעלויות ואת היכולת לגידול וכיווץ לפי הצורך.

יורם יעקובי, סמנכ"ל טכנולוגיה במרכז המו"פ של מיקרוסופט ישראל, הציג את התפיסה של Azure, הנשענת על 4 יסודות:

  • Scalable Hosting
  • Automated Service Management (היכולת לנהל את השרותים כמו שמערכת ההפעלה מנהלת תוכנות ויישומים)
  • Scalable, Available, Durable Storage Services (כולל תשתית טבלאות, caching, load balancing, (blob
  • Rich Developer Experience (כולל יכולת לפתח כמו ב – PC ולעשות סימולציה של ה – cloud ב – PC)

קיומם ב – Azure של כלי הפיתוח המוכרים למתכנתים וכן מוצרים כמו SQL, Share Point, CRM, יוצרים ציפיה לסביבה נוחה ל – enterprise.
לא הוצג האם קיימים בפועל ארגונים שעובדים ב – Azure ומה רמת הניסיון שיש בשילוב של יישומי Legacy או יישומים אחרים (טרום תקופת הענן).

לסיום הפרק של מיקרוסופט הוצג Live Mashup שעושה mash של כל ה – devices של אדם לתוך תיקיה שיתופית אחת בענן. מרשים.

Simone Brunozzi, Amazon Web Service Evangelist, פתח בהצהרה ש – "IT is a Friction" (אם אתה אומר…).
אח"כ הציג על מערכת צירים וגרפים את הדילמות הרגילות של תכנון נפח לאורך זמן והדגים את המקומות בהם נוצר בזבוז. הפתרון – תשתיות גמישות. שרותים שמספקים משאבים גמישים לפי הצורך:

  • Software As A Service
  • Platform As A Service
  • Infrastructure As A Service

לאחר מכן הוא פירט את מרכיבי הפתרון של Amazon, שזכה לקיצור AWS (Amazon Web Services):

  • S3 – Simple Storage Service (המאפשר automatic scale)
  • EC2 – Elastic Compute Cloud (שעובד על שרתים וירטואלים שכל אחד מהם יכול להיות על מערכת הפעלה אחרת)
  • Cloud Front (שמשמעותו content delivery service, שנכון להיום אומר שקובץ מוטמן -cached- ב- 14 מיקומים שונים)
  • Simple DB (פותר בעיה של automatic scaling עבור data sets גדולים)
  • SQS – Simple Queue Services (לצורך ניהול תהליכים)

ניתנו דוגמאות לשימוש בשירותי הענן של Amazon.
הוצג הצורך של חברת Animoto לבצע גידול מהיר תוך 3 ימים והמענה שניתן ע"י Amazon וכן הוצג השימוש שנעשה ע"י Harvard Medical School בזמן שהם צריכים כח מיחשובי נוסף באופן זמני.
וכמובן, כפי שציין סימון, Amazon היא הדוגמא הטובה ביותר לשימוש בשרותי הענן של עצמה, שכן הם הוקמו כדי לענות על צורך פנימי בראש ובראשונה.

הדובר הבא, אורן אריאל, מנכ"ל מעבדות HP ישראל, היה זה שלמרות העיסוק בענן, רגליו על הקרקע באופן תמידי.
הוא היה היחיד שהודה בפה מלא שהענן כרגע משמש בעיקר משתמשים פרטיים והדרך לשימוש ע"י ה – enterprise עוד רצופה בהרבה כוונות טובות :)

בראשית דבריו הוצגו חלק מיכולות הענן של HP הקשורות לעולם התוכן של החברה: חיבור בין אחסון בענן לבין הדפסה במדפסת המתאימה הקרובה ביותר למשתמש. בהקשר זה הוצגו Snap Fish שמאפשר אחסון והדפסה של תמונות, Mag Cloud שתומך ביכולת לייצר מגזין ולהדפיסו באיכות גבוהה וכן Cloud Print שמאפשר להדפיס אל מדפסת מקומית המחוברת דרך הענן.

לאחר מכן הוצג מסלול החיסכון הארגוני שמקורו במעבר משרתים ייעודיים לוירטואליזציה וכעת לענן.
בהקשר של המעבר לענן, קיימים יתרונות של תשלום לפי שימוש ומיחשוב ירוק, אך גם לא מעט חסרונות (או אתגרים) כמו הצורך בתאימות לרגולציה, מיקום גיאוגרפי (עבור רוב הארגונים הפיזור אינו רחב מספיק), מענה לסטנדרטים נוקשים של ארגונים ומערכות legacy שדורשות אינטגרציה (נושא שעדין לא מפותח בענן).
חוסר המוכנות לענן נובעת מכך שרוב היישומים הארגוניים מבוססי טרנזקציות. אם הארגון רוצה לעבור לענן ביישומים אלו הוא נדרש להשקיע בארכיטקטורת תוכנה מחודשת ורוב הארגונים לא "ירוצו" לבצע צעד כזה.
מתוך מודעות לאתגר זה, מנסים ב – HP למצוא את הדרך שתעזור ליישומי legacy לעבוד בענן.

אורן אריאל סיכם את הנקודות החשובות ל – enterprise:

  • הענן בהקשר של ה – enterprise נמצא בתחילת הדרך
  • השימוש הקיים היום הוא בעיקר עבור מחקר ופיתוח
  • בנוסף נעשה שימוש לצרכי BI
  • קיימים מיזמים ל – mashup של מידע מהענן לזה שבארגון
  • מיזמים נוספים הם להקמת עננים פרטיים בארגון

סיכם, יו"ר המושב, פרופ' יוסי מטיאס, מנכ"ל מרכז המו"פ Google תל-אביב.
הוא ציין שקיימת עליה מהותית בכמות המופעים של מונחי החיפוש Cloud Computing ו – Software As A Service, לעומת ירידה במספר החיפושים שנעשים על המונח Grid Computing (שכוכבו דרך לפני כשנה).
ברמת ההסתכלות העתידית הוא השווה את הענן לשוק החשמל – היום ברור לכולם שמתחברים לרשת החשמל כ – utility/service. כך יהיה בעתיד עם הענן.

מחשוב הענן לצרכן הוא עובדה קיימת. לארגון – עדין יש דרך לעבור.
הארגונים שנמצאים היום בענן הם אלו שבנו לעצמם ענן כדי לענות על צרכיהם ואח"כ הפכו אותו זמין לאחרים.
לדור הצעיר העבודה בענן מובנת מאליה. הדבר קורה היום בפועל.

המחסום העיקרי שמזהה יוסי מטיאס הוא בנושא אבטחת המידע. לארגונים יש רתיעה מלהוציא מידע / יישומים לענן. לדעתו המחסום נובע בעיקר מחוסר במידע על הטכנולוגיה של הענן.
הוא מאמין שיש בגרות בענן בנושא של אבטחת מידע ולראיה הוא מציג את השימוש שגוגל עושה בענן.

ואני? התחברתי מכולם אל אורן אריאל מ – HP, שלא ניסה ליפות את הדברים עבור ה – enterprise והציג בכנות את כל הקשיים והאתגרים, לצד היתרונות.

3 תגובות