ינו' 13 2010
לונדון כן מחכה לי
אין כמו להחליף אוירה מידי פעם.
אם צריך תירוץ, אז תערוכת BETT 2010 בהחלט מספקת אותו.
קצת מצחיק להגיע בדיוק לתערוכה, אז לקחנו* יום וחצי לפני.
(* כשאני מדברת בלשון רבים = נעמי ואנוכי)
כולם הפחידו אותנו שלונדון קרה. כן- קצת. לרוב סביב 0 מעלות.
אין כמו מראה עיניים, כדי לעקוב אחרי מעללינו בעיר הגדולה.
ומה שלא מופיע בתמונות, יסופר במילים (ומה שכן בתמונות- יורחב לפי הצורך…) -
בערב הראשון כבר היינו ב – Mamma Mia. בתור מי שראתה את ה-cast בניו יורק – אין מה להשוות. לאנגלים יש את זה – חוש ההומור הבריטי המפורסם והעובדה שהם פחות שמרנים כלפי קטעים מעט בוטים – עושים את ההבדל.
כדי שלא נגיע חס וחלילה רעבות להצגה, שמנו את פעמינו אל Ottolenghi. מעדניה מדהימה (ותודה לסער על ההמלצה). בפינה יש שולחן עגול ל – 8 סועדים – למי שחפץ לאכול במקום. הצלחת הכחולה בתמונה מכילה 3 סלטים מופלאים וכמה נתחי בשר משובחים. היו גם קפה משובח ועוגת גזר מעולה.
והיום? את היום השני בלונדון פתחנו בארוחת בוקר מאוחרת במלון. לפני הצהריים הגענו ל – Westfield London (ופה – תודה לאבי על ההמלצה). מרכז קניות עצום בגודלו, במרחק נסיעה קצרה מהמלון שלנו. שעות של הסתובבות איטית ומהנה. ומה השלל? (שחר, תשב, נחמן שי המליץ בעבר על כוס מים) תיק שווה של Furla, גאפ לעומר, UNIQLO (ושוב תודה לאבי) לעדי, מספר אביזרים הכרחיים מ – Habitat ועוד כמה דברים קטנים… 4 שעות והצלחנו לכסות פחות ממחצית המרכז.
לאחר שפרקנו את השקיות במלון ועשינו הפסקה של חצי שעה – נסענו בטיוב ל – London Eye, שהיה עבורינו בבחינת נרות חנוכה – לראותם בלבד. לרוע המזל – סגורים לשיפוצים עד 19 בינואר. יום אחרי שאנחנו עוזבות. לא נורא. תמיד יש הזדמנות שניה. הסתובבנו מעט באזור ה – South Bank, אך הקור (ובעיקר הרוח) הכריעו אותנו. ליד Waterloo נכנסנו לבר מסעדה שהתגלה כמקום חביב של מקומיים (אנגלים אוטנטיים, עם מבטא ובירות).
ומה צפוי לנו מחר? דבר ראשון – כנראה שמעט שלג. הפתיחה של התערוכה. ארוחת צהריים ב – The Gate עם אנשי מיקרוסופט שהתארחו אצלנו לפני מספר חודשים. ופגישה של Education Leaders Briefing בשעות אחר הצהריים והערב.
המשך יבוא…
בעניין נחמן (מאומן) שי:
כל המלחמה ההיא הסתובבתי שיכור בגלל אותה המלצה אומללה שלו לשתות משהו.
טוב שמישהו נשאר לעבוד בארץ כדי שהגויים באנגליה יוכלו להתפרנס. אני מודה שדי חשוך כאן וגם קצת פינתי
ואם כבר בפינתי עסקינן – ראו איך הם הצליחו לגייס את הנשיא המוסלמי ברק חוסיין אובמה לטובת הופעה על השלט שלהם. http://www.pinati.co.il/
יש בהם משהו. אגב, החומוס של פינתי וטעמי זה אותו דבר או ככה ככה?
עשו חיים.
ש.
שמעי, נתת לחוה אלברשטיין בראש.
לא נורא על הלונדון איי, פעם הבאה איתי.
(ועכשיו אני מדמיינת את אבא שיכור כל מלחמת המפרץ. ועל זה נאמר בשפת האינטרנט: חהההההההההההההה.)
שמחה על השלל החדש, מקווה שתהני היום (או מחר, או מתי שהכנס לא אמור להתחיל, לא הבנתי את הבדלי השעות עד הסוף…)
בעניין בירה – תנסו את London Pride מהחבית, אני התאהבתי.
שמח שאתן "עושות חיים".
אחרי ההמלצות שלי אני מקווה שאני עדיין יכול להסתובב ליד מרל"ז (אולי רק כששחר לא באיזור) .
תמונות יפו ואני רואה שהרווחתם עוד כמה קישוטים מהChristmas …
לגבי הLondon Eye אמרת שכבר היית , אז לא נורא (יהי לך תירוץ לחזור עם עדי).
תמשיכו להנות (ולאכול טוב).
לונדון ? נשמע שהיא ממש מחכה לך, תיק של FURLA ? מדבר אליי יותר מלונדון כפי שאת יודעת …….ואני שותה מים ! התבשמי לך
שחר – תתחיל לכתוב בבלוג שלך. חבל שהפנינים האלו מתחבאות בתוך טוקבקים של בלוגים של אחרים…
עדי – אנחנו בדרך לכנס בעוד מספר דקות. לענין השעות. ברגע זה – אצלכם 12:20 ואצלנו 10:20 – כרגיל במתמטיקה – אין כמו דוגמא להמחשה
רן – תודה על ההמלצה – באמת אתמול תהיתי מול תפריט הבירה במסעדה מה שווה, אני ממש לא מכירה בירות בריטיות
אבי – אכן חשבתי על בטחונך האישי כשהסגרתי את המקור למידע שלי על הקניון המדהים – אבל אין כמו אמת עיתונאית… חוץ מזה – שחר כבר התרגל לשופינג שלי (אני חושבת)
סמדר – ידעתי שתביני לליבי בעניין FURLA. טוב שיש לי חברות עם סטייל
איזה יופי. לא נראה לי שאטלנטה נראית ככה…
אבי ואני חשבנו לארגן פעילות נגישות דווקא במסעדה בלונדון. לאלה שאוכלים מהדרין, נביא מגשיות מישראל.
מה את אומרת?
סיגלית,
אין ספק שאת אשת העולם הגדול.
את מה World Class.
מחכה לשמוע עוד ביום ראשון.
ליאור
איזה יופי, אני שמח שאת נהנית. בכל זאת צריך להינות לפני שנשלחים לגלות (בניין ג').
עדכנת את סער שאת לא מגיעה היום?
לגבי שחר, זה הזמן הטוב ביותר להוכיח שאנחנו הגברים עומדים זקופים ואיתנים (מתחת לשולחן).
טליה – פעילות נגישות בלונדון זה רעיון מעולה – אולי זה יעלה להם את המודעות לנגישות. לדעתי לנכים בבירה הבריטית קשה מאוד! כמות המדרגות והמעברים הצרים פה – אדירה. מצד שני – הם עוברים תהליך (איטי) של הנגשת תחנות הטיוב.
יהיו חוויות – אני מנסה לחשוב מה אפשר להביא קולינרית – יורקשיר פודינג – גם מגעיל וגם לא יחזיק מעמד…
ליאור – תודה
שלומי – אני בטוחה שתבוא לשתות איתי קפה גם במיקום החדש
Another tiny bag in £3000 …
Have fun.
Shahar Darling -
I'm sure having lot of fun…
And – yes – part of it is… shopping
BTW – the bag is not so tiny though less than 3K
Love You
(How is my British accent ?)
לא עדיף ג'ימי צ'ו?
זו מלחמה אבודה, ואם כבר מלחמות אז כל אחד צריך להלחם באותן מלחמות בהן הוא יכול לנצח. בזו הפסדתי אך מידי פעם אני לוקח נס, מרים את דגל המרד ומנפנף בו, כשלומי, מתחת לשולחן.
יוטל מס ליוצאים לטורקיה – 995 דולר לראש.
והמבטא שלך נהדר. פגשת את הארי פוטר?
ש.
גילוי הבלוג שלך
בהקשר של לונדון, אני דווקא מאנשי פריז … ופריז מחכה לי בקוצר רוח כשלוש פעמים בשנה . הפעם הבאה כבר בתכנון .
אחזור לבקר. אהבתי מאוד.
זהר, תודה רבה (גם על הטוויט המפרגן).
פעם הייתי מאנשי פריז – אפילו חייתי בה מספר חודשים כסטודנטית.
עכשיו – אני בכלל בקטע של ניו יורק, רק שקשה לקפוץ לניו יורק לסופ"ש.
נראה לי שהשנה אני אנסה גם את ניו יורק . אבל אני לא אוותר על פריז בכל מקרה …
ככה… מטוקבקים אני צריכה לשמוע שאת בכל זאת משנה את מיקומך…
אז לא קשור ללונדון, אבל קשור לטוקבקים…
את יודעת שיש תחרות ("סמויה") על הקפה שלי בבית לבין הקפה שלך?
אגב- השהות בבית עושה טוב… עכשיו לקפה הצטרפו עוגיות שבארומה קוראים לזה "קלטצ'וני", יקר ולא מוצדק, וקרין גורן קוראת להם בעברית פשוטה "ביסקוטים", אני שידרגתי לעוגיות בריאות – קמח מלא וסוכר חום בלבד ופניני פיצוחים מכל הסוגים – הבריאים כמובן
נו.. טוב תבואו לטעום, זה עושה את הקפה הקבה יותר משובח
ענת – מסתבר שטוקבקים (ובכלל – הרשת) זו דרך יעילה
טוב – הבנתי את הרמז – לפני שאת חוזרת מחופשת לידה אני באה לקפה ועוגיות!