דצמ' 05 2009
איך קשורה פתיחות מוסיקלית לניהול?
נפלאות דרכי הפייסבוק ודרכי הרשת בכלל.
ומעל לזה – נפלאות הדרכים בהן שיטוט מקרי מוביל לדבר שמוביל לאחר – ואיך אני הגעתי מעמיר בניון לנושאי עומק בניהול בתחום ה – Streamline Leadership.
שיטוט מעלעל בעדכוני חברי בפייסבוק העלה את הסרטון הזה של עמיר בניון – בחייאת שהעלה ארז רוזנטל.
אחת התגובות היתה של איתן שזרקה אותי לפוסט שהוא כתב בנושא. בתגובות לפוסט התפתחו מספר דיונים, בין היתר על היכולת להקשיב בכלל למוסיקה של עמיר בניון. ועל כך ענה איתן: "…לסגנון של המוזיקה צריך לבוא באוזניים פקוחות ובלי דעות מוקדמות…"
כבר תקופה די ארוכה שאני מנסה לפצח את המרכיבים של מנהלים (מנהיגים) שעושים את זה בסביבות מרובות שינויים. מנהיגות זורמת, שבאנגלית נשמעת יותר טוב – Streamline Leadership.
המשפט הזה, של איתן, שאני רוצה להכליל אותו – צריך לבוא באוזניים פקוחות ובלי דעות מוקדמות הוא מפתח בעיני למנהלים והמנהיגים מהזן שאני מחפשת. וגם (חלקית) לעובדים שיהיו כפופים לאותם מנהלים.
בהקשר הזה רשמתי לעצמי מספר טיוטות עליהן ארחיב בפוסטים הבאים הקשורים לניהול השינוי ולגמישות מחשבתית:
- איך מפתחים גמישות מחשבתית?
- מתי גמישות מחשבתית היא קלף מנצח?
- מתי גמישות מחשבתית בעייתית?
- איך פועלים מול אנשים נטולי גמישות מחשבתית?
- אילו תנאים מאפשרים גמישות מחשבתית?
הנושא של גמישות מחשבתית חוזר אלי פעמים רבות כשאני בוחנת נושאים ניהוליים – גם ברמה העקרונית וגם בהתנהלות היומיומית שלי כמנהלת.
כשמנהלים בתנאי שינוי נדרשים לגמישות המחשבית הזו. ומה לגבי העובדים? הרי לא כולם ניחנו באותה התכונה (וזה מה שהופך את הניהול למעניין ומאתגר) וגם אלו שניחנו בה – לא תמיד באותה המידה.
המנהל צריך לדעת להוביל לגמישות הנדרשת ולהוביל את אותם עובדים שהגמישות הזו קשה להם.
קל להגיד. לא תמיד קל לבצע.
לפעמים אני נדרשת תוך תקופה קצרה להעביר עובדים תהליכי שינוי לא פשוטים. יש את אלו שזורמים איתי ויש את המהססים וכמובן את העוצרים. מבחינת המשימה – כולם צריכים להגיע לנקודה מסויימת בה השינוי הוטמע. אחרת לא ניתן יהיה להמשיך.
את המהססים והעוצרים אני מנסה להוביל באופן שבו יעברו את כל השלבים הנדרשים, במהירות הנדרשת ובמינימום תיסכולים.
הקושי הוא שבשינוי הבא שיתרחש נעבור ככל הנראה את אותם שלבים ותהליכים.
אני תוהה האם אימון בנושא גמישות מחשבתית וקבלת שינויים יוכל לעזור פה? האם הוא יקל על השינוי הבא?
ואם כן – איזה סוג של אימון?
המשפט הראשון שממנו התחלתי את הפוסט הזה – לסגנון של המוסיקה צריך לבוא באוזניים פקוחות ובלי דעות מוקדמות, מעלה אצלי רעיון – אולי סדנא של מוסיקה המכוונת לגמישות מחשבתית?