Web Too

חזרנו עכשיו מארוחת ערב שאירגנה עמותת נגישות ישראל – ארוחת חושים.

הארוחה הדגימה ב – 4 פרקים התמודדות עם מוגבלויות שונות: עיוורון, מוגבלות מוטורית, חרשות, כבדות שמיעה.

בראשית הארוחה חילקו לנו כיסוי עיניים (כמו שמחלקים במטוס). נתבקשנו להקפיד על עיוורון מוחלט.

קיבלנו תפריטים בכתב ברייל, תוך כדי הסבר של איציק בן דוד מהמרכז לכלבי נחיה, על מבנה הכתב ועל מצבו של עיוור שרוצה לאכול במסעדה וצריך לבקש מהמלצר להקריא לו את התפריט.

הארוחה נפתחה בטעימת יינות מקצועית. בטרם החלה הטעימה, המלצרים חילקו לכל אחד 2 כוסות יין ועדכנו אותנו שיש כוסות על השולחן, כדי שנשתדל לא לשפוך. ברגע שהצלחתי למשש את דרכי אל הכוסות שלי, אחזתי בהן מבלי להרפות – סוג של תחושת ביטחון והפחתת סיכונים. על השלב הראשון בטעימה, הויזואלי, ויתרנו. משם – הרחנו, טעמנו ודיברנו על ריחות של פירות יער, ניחוח החבית ועפיצות – כמו בכל טעימה. היינות של רמת הגולן טובים מאוד, במיוחד גמלא קברנה סוביניון 2005. למעט הצורך באחיזה הבו זמנית בכוסות – אני, העיוורון הזמני והיין הסתדרנו בכייף.
בתום הטעימה קיבלנו הסבר על התנהלות של עיוור במסעדה. צריך לדאוג למקום ישיבה שלוקח בחשבון כלב נחיה; המלצר צריך לעדכן את העיוור היכן הכוס והסכו"ם; כשמוגשת המנה יש לציין מה בצלחת ומה המיקום – הפירה בשעה 3, הבשר בשעה 9. תוך כדי ההסבר מונחת המנה לפנינו.
אתגר האכילה גדול לעין שיעור מאתגר טעימת היין. חוש הטעם מתחדד ללא ספק. נעשה שימוש בחוש המישוש – לזהות האם מדובר בסכין או מזלג, לאתר מה מונח על הצלחת ואיפה – הורגשה דלעת וגרעיני דלעת בכוס המרק (כנראה כתום), משהו משולש במרקם מחוספס (חייבים לטעום – המשולש הוא צנים) ומשהו במרקם בלתי מזוהה שלאחר טעימה מתברר כממרח גואקמולי. אני, שלא סובלת אבוקדו, מצליחה לבצע העברת צלחות, ביני לבין שחר. מניחה את הצלחות במקומן החדש, ממששת דרכי אל כוס היין. מצליחה לשתות בלי לשפוך. לא קל.
מרוב ריכוז לא שמעתי את האות שאיפשר להוריד את כיסוי העיניים. קשה להתרגל לכמות האור שחזרה אלינו.

לקראת המנה העיקרית מחלקים לנו כפפות (כאלו שמשמשות להוצאת תבנית חמה מתנור) שהוסיפו להן קרטון. לא פשוט לאכול חזה עוף ממולא בפטריות, קוביות תפוח אדמה ורצועות של ירקות כשמאוד(!) קשה לאחוז. וקשה מזה לאחוז כוס יין (בין 2 כפות ידיים, שהרי היד אינה ניתנת לכיפוף). בעזרתו של שחר העוף נחתך לחתיכות סבירות. הגברת מולי קיבלה אורז ונעזרה בבן זוגה כדי לאכול אותו.

בין המנה העיקרית להמשך הארוחה – אתנחתא פרסומית – הוצגו מספר סרטונים שהופקו ע"י תלמידים במגמת יחסי ציבור ב"עבודי קריאייטיב" שהשיקו קמפיין "גם לנכים מגיע להגיע", להגברת מודעות הציבור לבעיית נגישות הנכים במקומות בילוי בישראל. אין כמו השתיקה הרועמת שמשתררת אחרי שגורי אלפי שואל "יש נכים באולם?". (אני מקווה שבקרוב ניתן יהיה לקשר לסרטים).

החוויה הבאה, היתה הרצאה קצרה של סמי סירואה, מתורגמן לשפת הסימנים. הוא סיפר מעט על עצמו, כבן למשפחה בת 7 נפשות, מתוכה 5 חרשים ו – 2 שומעים. הוא סיפר על קהילת החרשים ועל ההווי שלה. מסתבר כי שפת הסימנים אינה בינלאומית ואף בארץ יש שוני בין סימנים ירושלמיים ואחרים. בהרבה קסם אישי תוארו סיטואציות משעשעות ומביכות שיותר מהכל מעידות על העולם המיוחד של חרשים הנעזרים בשפת הסימנים.

את המנה האחרונה בחרנו ככבדי שמיעה. כדי להתחבר להוויה, הושמע רעש רקע מוגבר מאוד של בית קפה. אני חייבת להעיד שלא הצלחתי להבין ברעש העצום שניתן לבחור בין סלט פירות לבית מוס שוקולד.
עידו גרנות, מנכ"ל עמותת בקול, כבד שמיעה בעצמו, הסביר לנו את החוויה שעברנו. כבדי שמיעה מושפעים מאוד מרעשי רקע, עד כדי חוסר יכולת להבין את הנאמר ולעקוב אחר השיחה. מסעדה עם אקוסטיקה גרועה היא סיוט. הארוחה המשפחתית הנגישה היחידה היא ליל הסדר, בה יש טקטס מלווה. כבדי שמיעה אינם חרשים ולכן אינם עושים שימוש בשפת הסימנים. הם נעזרים בכתוביות ובעזרי הגברה. עידו סיפר בהתרגשות כי אתמול במשחק הכדורגל ששודר היו כתוביות וזהו הישג משמעותי.

הארוחה הסתיימה בהשקת כוסות יין וברכת חג שמח. יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל, שברך את המתנדבים והעובדים, ציין כי יש לעמותה עוד עבודה רבה.

יצאנו מהורהרים. פגשנו שוב את האנשים הנפלאים שעומדים מאחרי עמותת נגישות ישראל. עברנו חוויה מדהימה ומטלטלת. מצד אחד, המחשה בלתי אמצעית של הקושי; מן הצד השני – ההבנה – כמה פשוט לשים לב ולתת שירות נגיש. כל כך מעט נדרש כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלויות להנות מבילוי כמו שכל אחד מאיתנו חווה.

הייתי היום בכינוס השנתי של איגוד האינטרנט.

ממושב הפתיחה לא היו לי הרבה ציפיות, ולכן גם אין אכזבות.
במושבים המקבילים בחרתי בחירות מגוונות שהוכיחו את עצמן.
ברמה העקרונית אני מחפשת נושאים שקשורים לסוגיות שנמצאות על שולחני כמנהלת תחום האינטרנט של משרד החינוך או סוגיות הקשורות לנושא אינטרנט ב – enterprise.
המושבים בהם בחרתי היו: Cloud Computing, מנועי משחק וטכנולוגיות ברשת האינטרנט, Mobile Internet.

הפוסט הזה ירחיב בנושא ה – Cloud Computing (והפוסטים הבאים יוקדשו למושבים בנושא מנועי משחק וטכנולוגיות ברשת האינטרנט, Mobile Internet).

היה מושב מעניין מאוד. חברי הפאנל היו מגוונים והביאו זוויות שונות לנושא הלוהט של הענן.
כמובן שכולם הציגו את נושא החיסכון בעלויות ואת היכולת לגידול וכיווץ לפי הצורך.

יורם יעקובי, סמנכ"ל טכנולוגיה במרכז המו"פ של מיקרוסופט ישראל, הציג את התפיסה של Azure, הנשענת על 4 יסודות:

• Scalable Hosting
• Automated Service Management (היכולת לנהל את השרותים כמו שמערכת ההפעלה מנהלת תוכנות ויישומים)
• Scalable, Available, Durable Storage Services (כולל תשתית טבלאות, caching, load balancing, (blob
• Rich Developer Experience (כולל יכולת לפתח כמו ב – PC ולעשות סימולציה של ה – cloud ב – PC)

קיומם ב – Azure של כלי הפיתוח המוכרים למתכנתים וכן מוצרים כמו SQL, Share Point, CRM, יוצרים ציפיה לסביבה נוחה ל – enterprise.
לא הוצג האם קיימים בפועל ארגונים שעובדים ב – Azure ומה רמת הניסיון שיש בשילוב של יישומי Legacy או יישומים אחרים (טרום תקופת הענן).

לסיום הפרק של מיקרוסופט הוצג Live Mashup שעושה mash של כל ה – devices של אדם לתוך תיקיה שיתופית אחת בענן. מרשים.

Simone Brunozzi, Amazon Web Service Evangelist, פתח בהצהרה ש – "IT is a Friction" (אם אתה אומר…).
אח"כ הציג על מערכת צירים וגרפים את הדילמות הרגילות של תכנון נפח לאורך זמן והדגים את המקומות בהם נוצר בזבוז. הפתרון – תשתיות גמישות. שרותים שמספקים משאבים גמישים לפי הצורך:

• Software As A Service
• Platform As A Service
• Infrastructure As A Service

לאחר מכן הוא פירט את מרכיבי הפתרון של Amazon, שזכה לקיצור AWS (Amazon Web Services):

• S3 – Simple Storage Service (המאפשר automatic scale)
• EC2 – Elastic Compute Cloud (שעובד על שרתים וירטואלים שכל אחד מהם יכול להיות על מערכת הפעלה אחרת)
• Cloud Front (שמשמעותו content delivery service, שנכון להיום אומר שקובץ מוטמן -cached- ב- 14 מיקומים שונים)
• Simple DB (פותר בעיה של automatic scaling עבור data sets גדולים)
• SQS – Simple Queue Services (לצורך ניהול תהליכים)

ניתנו דוגמאות לשימוש בשירותי הענן של Amazon.
הוצג הצורך של חברת Animoto לבצע גידול מהיר תוך 3 ימים והמענה שניתן ע"י Amazon וכן הוצג השימוש שנעשה ע"י Harvard Medical School בזמן שהם צריכים כח מיחשובי נוסף באופן זמני.
וכמובן, כפי שציין סימון, Amazon היא הדוגמא הטובה ביותר לשימוש בשרותי הענן של עצמה, שכן הם הוקמו כדי לענות על צורך פנימי בראש ובראשונה.

הדובר הבא, אורן אריאל, מנכ"ל מעבדות HP ישראל, היה זה שלמרות העיסוק בענן, רגליו על הקרקע באופן תמידי.
הוא היה היחיד שהודה בפה מלא שהענן כרגע משמש בעיקר משתמשים פרטיים והדרך לשימוש ע"י ה – enterprise עוד רצופה בהרבה כוונות טובות

בראשית דבריו הוצגו חלק מיכולות הענן של HP הקשורות לעולם התוכן של החברה: חיבור בין אחסון בענן לבין הדפסה במדפסת המתאימה הקרובה ביותר למשתמש. בהקשר זה הוצגו Snap Fish שמאפשר אחסון והדפסה של תמונות, Mag Cloud שתומך ביכולת לייצר מגזין ולהדפיסו באיכות גבוהה וכן Cloud Print שמאפשר להדפיס אל מדפסת מקומית המחוברת דרך הענן.

לאחר מכן הוצג מסלול החיסכון הארגוני שמקורו במעבר משרתים ייעודיים לוירטואליזציה וכעת לענן.
בהקשר של המעבר לענן, קיימים יתרונות של תשלום לפי שימוש ומיחשוב ירוק, אך גם לא מעט חסרונות (או אתגרים) כמו הצורך בתאימות לרגולציה, מיקום גיאוגרפי (עבור רוב הארגונים הפיזור אינו רחב מספיק), מענה לסטנדרטים נוקשים של ארגונים ומערכות legacy שדורשות אינטגרציה (נושא שעדין לא מפותח בענן).
חוסר המוכנות לענן נובעת מכך שרוב היישומים הארגוניים מבוססי טרנזקציות. אם הארגון רוצה לעבור לענן ביישומים אלו הוא נדרש להשקיע בארכיטקטורת תוכנה מחודשת ורוב הארגונים לא "ירוצו" לבצע צעד כזה.
מתוך מודעות לאתגר זה, מנסים ב – HP למצוא את הדרך שתעזור ליישומי legacy לעבוד בענן.

אורן אריאל סיכם את הנקודות החשובות ל – enterprise:

• הענן בהקשר של ה – enterprise נמצא בתחילת הדרך
• השימוש הקיים היום הוא בעיקר עבור מחקר ופיתוח
• בנוסף נעשה שימוש לצרכי BI
• קיימים מיזמים ל – mashup של מידע מהענן לזה שבארגון
• מיזמים נוספים הם להקמת עננים פרטיים בארגון

סיכם, יו"ר המושב, פרופ' יוסי מטיאס, מנכ"ל מרכז המו"פ Google תל-אביב.
הוא ציין שקיימת עליה מהותית בכמות המופעים של מונחי החיפוש Cloud Computing ו – Software As A Service, לעומת ירידה במספר החיפושים שנעשים על המונח Grid Computing (שכוכבו דרך לפני כשנה).
ברמת ההסתכלות העתידית הוא השווה את הענן לשוק החשמל – היום ברור לכולם שמתחברים לרשת החשמל כ – utility/service. כך יהיה בעתיד עם הענן.

מחשוב הענן לצרכן הוא עובדה קיימת. לארגון – עדין יש דרך לעבור.
הארגונים שנמצאים היום בענן הם אלו שבנו לעצמם ענן כדי לענות על צרכיהם ואח"כ הפכו אותו זמין לאחרים.
לדור הצעיר העבודה בענן מובנת מאליה. הדבר קורה היום בפועל.

המחסום העיקרי שמזהה יוסי מטיאס הוא בנושא אבטחת המידע. לארגונים יש רתיעה מלהוציא מידע / יישומים לענן. לדעתו המחסום נובע בעיקר מחוסר במידע על הטכנולוגיה של הענן.
הוא מאמין שיש בגרות בענן בנושא של אבטחת מידע ולראיה הוא מציג את השימוש שגוגל עושה בענן.

ואני? התחברתי מכולם אל אורן אריאל מ – HP, שלא ניסה ליפות את הדברים עבור ה – enterprise והציג בכנות את כל הקשיים והאתגרים, לצד היתרונות.

ביום שישי האחרון נכנסנו (הילדים ואני) לאחת מחנויות הצעצועים בעיר כדי לקבל רעיונות לתחפושות.
בעודי עומדת בכניסה ומנסה להבין איך ניתן לחצות, בחינניות, את החנות, על כל צפיפות תחפושותיה, והנה נשמע הקול הגברי הבא: "גיא, בוא תבחר לך שיניים ודם". ובעודי מהססת שם בפתח, מזרז אותו האב לעבר הקופה, תוך כדי ביצוע ספירת מלאי: "שיניים לקחת? פצע יש לך?".
כנראה שהילד מתכנן להיות ערפד או משהו דומה, הרהרתי לעצמי ומיד עלתה בי אותה שאלה נושנה – למה שמישהו יבחר להתחפש לערפד (או לכל יצור אחר שצריך להתקשט בשיניים, פצע ודם)?
תוך כדי התהיה, נזכרתי בהודעה, הגיגים לפורים, שכתבה מיכל, חברתי, ועוסקת בחופש להתחפש והפסיכולוגיה שמאחרי בחירת התחפושת (עיון בגלריית התחפושות של אוח תומך בגדול במה שנכתב שם).

שיהיה לנו פורים מקסים.