Web Too

משום מה נטפלים למנכ"לים. מצפים מהם לעדכן בטוויטר, להיות בעלי חשבונות ברשת חברתית ובנוסף גם לכתוב בלוג. על הדרך, הם אולי יצליחו לנהל חברה.

UBERCEO ערכו סקר וטוענים שלא הופתעו לגלות עד כמה דלה הנוכחות של המנכ"לים במדיה החברתית.

גם אני לא מופתעת, אך גם לא מצפה.
אני מצפה לכך שחברות יעשו שימוש במדיה החברתית. למחלקות השיווק, האינטרנט, הדוברות – צריכים להיות יועצים טובים שיעזרו להן למצב את עצמן בעזרת הכלים החברתיים (וכן - להבין איך לתקשר ואיזה מידע ניתן לדלות).

באשר למנכ"ל – אם הוא אחד שמתחבר – ברוך הבא בצל קורתנו. ואם לא – תדאג שיהיו סביבך היוצעים הנכונים – אבל שלא יכתבו בשמך. שיגרמו למחלקות הרלוונטיות לעשות את העבודה.

ואם אתה מנכ"ל (או בכיר אחר) שמחליט לצייץ בעצמו – הייתי מאמצת את העצה של Laura Fitton – תהיו כנים, מעניינים ולא אנוכיים. שזה אומר – אל תשלחו טוויטים שמפנים רק אל האתר של החברה שלכם, תיזמו נושאים ותענו לאחרים ומדי פעם תכניסו גם דברים אישיים וצבע.
בניגוד לטוויטר של חברה, שיכול להראות הרבה יותר דומה לערוץ ה – RSS שלה ואין ממנו ציפיה למגע האישי.

וחשוב לזכור – רוב המנכ"לים הם לא וורן באפט שיכול להרשות לעצמו אלפי עוקבים ואף לא ציוץ אחד.

אנחנו רוצים להקל עליך. נאפשר לך לפרסם אותנו לכל חבריך שעוקבים אחריך בטוויטר, פייסבוק או כל אמצעי אחר בו שורת הסטטוס שלך מופצת. אנחנו מכינים לך קישור או כפתור וכל מה שאתה צריך לעשות זה ללחוץ עליהם. תלחץ, יפתח האתר המתאים ובו שורת הסטטוס כבר כתובה. כמו שניסחנו עבורך. איזה כייף – לא צריך לחשוב. לא צריך לתמצת. רק ללחוץ על הכפתור ופרסמת אותנו.

ועכשיו אני בכובע הארגוני – מצד אחד, הקלות הזו קוסמת לי. ברור לי שאני אוכל להפיץ מסרים ביעילות רבה יותר (הרשת של האחרים עובדת בשבילי). אני לא מכריחה, רק מקלה עליהם את החיים. בכל זאת – גם כששורת הסטטוס כבר מלאה, בעל החשבון הוא זה שמחליט האם ללחוץ על הכפתור.
מצד שני, יש משהו מרתיע בזה שנכנסים לי בקלות כזו לטוויטר שלי ולפייסבוק שלי. ואולי אני מדברת פה מהמקום של המהגרת ולילידי האינטרנט מאוד קל עם הקלות הבלתי נסבלת של הלחיצה על הכפתור – הרי לשם כך נולדו ה – API's למיניהם.
האם זה שונה, כאשר באתר שלי, אני מאפשרת בקלות ללחוץ על שיתוף – RSS, טוויט… לעומת משלוח ניוזלטר שבו אני קוראת כחלק מובנה מהתוכן להעביר את המסרים שלי ומאפשרת "ללחוץ כאן כדי להעביר בטוויטר"?
האם העובדה שאני מנסחת עבור המשתמשים שלי את תוכן העדכון ומצרפת קישור מקוצר, מקלה עליהם או פולשת למקומות לא לי?

דוגמא ניתן לראות בניוזלטר של Topify, שרות שמקל את ניהול העוקבים בטוויטר.

ברגע שלחצתי על הקישור, עברתי לדף שלי בטוויטר כששורת הסטטוס מנוסחת היטב ונותר לי ללחוץ על כפתור העדכון.

ולמרות שאני מאוד מעריכה את Topify ועושה בו שימוש – היד רעדה ולא לחצתי על העדכון.

ומאז יש לי בראש בעד ונגד, אך לא החלטתי אם אני אעשה בזה שימוש בניוזלטר הארגוני שלנו.

יעזור לי אם תענו על הסקר הקצר הזה בנושא.

לפני כחצי שנה היתה לי התכתבות בנושא טוויטר – ממקום מתלבט – יזם שרצה לעשות שימוש שיווקי באתרי שיתוף תהה האם להשתמש, בין היתר, בטוויטר. בחינה קצרה של הנושא הראתה כי בארץ טוויטר לא כל כך תפס והוחלט לא להשקיע בערוץ הזה.

בחודשיים-שלושה האחרונים נדמה לי שיש יותר התנהלות ישראלית (ובעברית) בטוויטר.
אני עכשיו בשלב הבחינה והכניסה לעולם הטוויטים – מתמכרת לאיטי ומנסה לחשוב מה השימוש הארגוני שאנחנו יכולים לעשות בטוויטר. יש לי כמה רעיונות – עוד לא בשלב של בשלות לחשיפה.

אני חייבת לציין שבתקופה הקצרה מאז הצטרפתי לטוויטר למדתי הרבה דברים והגעתי להרבה מידע מעניין מהאנשים שאני עוקבת אחריהם. מהמידע הזה עולים הרבה רעיונות שצריך לבחון אותם בהקשר של סביבת האינטרנט עליה אני אמונה.

מה לדוגמא?

• 17 כלי קוד פתוח לציור, עריכה ועיבוד גרפיקה, באחד הכלים Paint.NET אני משתמשת ומאוד מרוצה (הגיע מ – webtoolman@) – שווה לבדוק בעזרת המעצבות הגרפיות שלנו – מה מהם יכול להיות שימושי לנו

• תהליך עיצוב חוויית המשתמש ב – Drupal 7 – שיתוף בתהליך עיצוב הממשק של Drupal 7 (הגיע מ – אמיר דותן), הכולל סקיצות מצויירות ביד, בלוג שמלווה את התהליך, פרסום סקיצות והתלבטויות – מביא אותי לחשוב מה מהעבודה שאנחנו עושים, כתחום אינטרנט, צריך להחשף ואיפה

איפה הקסם?
בעדכונים הקצרים, שמאוד מתאימים לקורא המרפרף בעידן הצפת המידע בו אנו חיים וביכולת ליצר קשר עם עוד אנשים.
איפה הקושי?
בינתיים לא מחליף סינדיקציה מבלוגים שחשוב לי להתעדכן בהם, אך לעיתים יש כפילויות. אני מאמינה שהזמן יעשה את שלו ואני אהיה פחות מחוברת ל – RSS ויותר לטוויטר.

למי אני מתחברת?
לאלו שיש להם תמהיל נכון (בעיני) בין המקצועי לאישי (= הרוב צריך להיות מקצועי) ולאלו שאני מבינה מיד מה הם אומרים (עודף תיחכום מתנגש עם הפשטות של 140 תוים).
למי שרוצה להיכנס לעולם הזה שווה לקרוא את טוויטר: מדריך למתחילים של  Ynet ומיד אח"כ, את עשרה דברים שצריך לדעת לפני שמשתמשים בטוויטר (באנגלית, אך מקיף יותר מזה של Ynet).
אחרי שמעלים כמה טוויטים, יש כבר צורך בכלים שימושיים (מאמר נפלא והומוריסטי, שעושה שימוש בהטיות רבות שנוצרו מהמילה טוויט באנגלית).

הקישור הבא יאפשר לעקוב אחרי בטוויטר.

עדכון, בעקבות טוויט של גלעד רביד, שכלל קישור למאמר מעניין ב – NY Times,  Putting Twitter’s World to Use -
במאמר יש התייחסות לשימושים שעושים ארגונים כדי לעקוב אחר התנהגות צרכנים שלהם, פותחים ערוץ נוסף לשירות לקוחות, שילוב בין יישום בנושא תיירות לבין טוויטר (גאוני – כמה קל לקבל המלצות דרך טוויטר כשנמצאים בעיר זרה) וכן תוכניות של טוויטר להוסיף יכולות עבור ארגונים כדי שיוכלו לעשות שימוש ביכולות מוגברות של טוויטר. זה חלק מהחיבור ל – enterprise שאני כל הזמן מחפשת. יש לנו מה לחפש שם. חושבים על זה.

הייתי היום בכינוס השנתי של איגוד האינטרנט.

ממושב הפתיחה לא היו לי הרבה ציפיות, ולכן גם אין אכזבות.
במושבים המקבילים בחרתי בחירות מגוונות שהוכיחו את עצמן.
ברמה העקרונית אני מחפשת נושאים שקשורים לסוגיות שנמצאות על שולחני כמנהלת תחום האינטרנט של משרד החינוך או סוגיות הקשורות לנושא אינטרנט ב – enterprise.
המושבים בהם בחרתי היו: Cloud Computing, מנועי משחק וטכנולוגיות ברשת האינטרנט, Mobile Internet.

הפוסט הזה ירחיב בנושא ה – Cloud Computing (והפוסטים הבאים יוקדשו למושבים בנושא מנועי משחק וטכנולוגיות ברשת האינטרנט, Mobile Internet).

היה מושב מעניין מאוד. חברי הפאנל היו מגוונים והביאו זוויות שונות לנושא הלוהט של הענן.
כמובן שכולם הציגו את נושא החיסכון בעלויות ואת היכולת לגידול וכיווץ לפי הצורך.

יורם יעקובי, סמנכ"ל טכנולוגיה במרכז המו"פ של מיקרוסופט ישראל, הציג את התפיסה של Azure, הנשענת על 4 יסודות:

• Scalable Hosting
• Automated Service Management (היכולת לנהל את השרותים כמו שמערכת ההפעלה מנהלת תוכנות ויישומים)
• Scalable, Available, Durable Storage Services (כולל תשתית טבלאות, caching, load balancing, (blob
• Rich Developer Experience (כולל יכולת לפתח כמו ב – PC ולעשות סימולציה של ה – cloud ב – PC)

קיומם ב – Azure של כלי הפיתוח המוכרים למתכנתים וכן מוצרים כמו SQL, Share Point, CRM, יוצרים ציפיה לסביבה נוחה ל – enterprise.
לא הוצג האם קיימים בפועל ארגונים שעובדים ב – Azure ומה רמת הניסיון שיש בשילוב של יישומי Legacy או יישומים אחרים (טרום תקופת הענן).

לסיום הפרק של מיקרוסופט הוצג Live Mashup שעושה mash של כל ה – devices של אדם לתוך תיקיה שיתופית אחת בענן. מרשים.

Simone Brunozzi, Amazon Web Service Evangelist, פתח בהצהרה ש – "IT is a Friction" (אם אתה אומר…).
אח"כ הציג על מערכת צירים וגרפים את הדילמות הרגילות של תכנון נפח לאורך זמן והדגים את המקומות בהם נוצר בזבוז. הפתרון – תשתיות גמישות. שרותים שמספקים משאבים גמישים לפי הצורך:

• Software As A Service
• Platform As A Service
• Infrastructure As A Service

לאחר מכן הוא פירט את מרכיבי הפתרון של Amazon, שזכה לקיצור AWS (Amazon Web Services):

• S3 – Simple Storage Service (המאפשר automatic scale)
• EC2 – Elastic Compute Cloud (שעובד על שרתים וירטואלים שכל אחד מהם יכול להיות על מערכת הפעלה אחרת)
• Cloud Front (שמשמעותו content delivery service, שנכון להיום אומר שקובץ מוטמן -cached- ב- 14 מיקומים שונים)
• Simple DB (פותר בעיה של automatic scaling עבור data sets גדולים)
• SQS – Simple Queue Services (לצורך ניהול תהליכים)

ניתנו דוגמאות לשימוש בשירותי הענן של Amazon.
הוצג הצורך של חברת Animoto לבצע גידול מהיר תוך 3 ימים והמענה שניתן ע"י Amazon וכן הוצג השימוש שנעשה ע"י Harvard Medical School בזמן שהם צריכים כח מיחשובי נוסף באופן זמני.
וכמובן, כפי שציין סימון, Amazon היא הדוגמא הטובה ביותר לשימוש בשרותי הענן של עצמה, שכן הם הוקמו כדי לענות על צורך פנימי בראש ובראשונה.

הדובר הבא, אורן אריאל, מנכ"ל מעבדות HP ישראל, היה זה שלמרות העיסוק בענן, רגליו על הקרקע באופן תמידי.
הוא היה היחיד שהודה בפה מלא שהענן כרגע משמש בעיקר משתמשים פרטיים והדרך לשימוש ע"י ה – enterprise עוד רצופה בהרבה כוונות טובות

בראשית דבריו הוצגו חלק מיכולות הענן של HP הקשורות לעולם התוכן של החברה: חיבור בין אחסון בענן לבין הדפסה במדפסת המתאימה הקרובה ביותר למשתמש. בהקשר זה הוצגו Snap Fish שמאפשר אחסון והדפסה של תמונות, Mag Cloud שתומך ביכולת לייצר מגזין ולהדפיסו באיכות גבוהה וכן Cloud Print שמאפשר להדפיס אל מדפסת מקומית המחוברת דרך הענן.

לאחר מכן הוצג מסלול החיסכון הארגוני שמקורו במעבר משרתים ייעודיים לוירטואליזציה וכעת לענן.
בהקשר של המעבר לענן, קיימים יתרונות של תשלום לפי שימוש ומיחשוב ירוק, אך גם לא מעט חסרונות (או אתגרים) כמו הצורך בתאימות לרגולציה, מיקום גיאוגרפי (עבור רוב הארגונים הפיזור אינו רחב מספיק), מענה לסטנדרטים נוקשים של ארגונים ומערכות legacy שדורשות אינטגרציה (נושא שעדין לא מפותח בענן).
חוסר המוכנות לענן נובעת מכך שרוב היישומים הארגוניים מבוססי טרנזקציות. אם הארגון רוצה לעבור לענן ביישומים אלו הוא נדרש להשקיע בארכיטקטורת תוכנה מחודשת ורוב הארגונים לא "ירוצו" לבצע צעד כזה.
מתוך מודעות לאתגר זה, מנסים ב – HP למצוא את הדרך שתעזור ליישומי legacy לעבוד בענן.

אורן אריאל סיכם את הנקודות החשובות ל – enterprise:

• הענן בהקשר של ה – enterprise נמצא בתחילת הדרך
• השימוש הקיים היום הוא בעיקר עבור מחקר ופיתוח
• בנוסף נעשה שימוש לצרכי BI
• קיימים מיזמים ל – mashup של מידע מהענן לזה שבארגון
• מיזמים נוספים הם להקמת עננים פרטיים בארגון

סיכם, יו"ר המושב, פרופ' יוסי מטיאס, מנכ"ל מרכז המו"פ Google תל-אביב.
הוא ציין שקיימת עליה מהותית בכמות המופעים של מונחי החיפוש Cloud Computing ו – Software As A Service, לעומת ירידה במספר החיפושים שנעשים על המונח Grid Computing (שכוכבו דרך לפני כשנה).
ברמת ההסתכלות העתידית הוא השווה את הענן לשוק החשמל – היום ברור לכולם שמתחברים לרשת החשמל כ – utility/service. כך יהיה בעתיד עם הענן.

מחשוב הענן לצרכן הוא עובדה קיימת. לארגון – עדין יש דרך לעבור.
הארגונים שנמצאים היום בענן הם אלו שבנו לעצמם ענן כדי לענות על צרכיהם ואח"כ הפכו אותו זמין לאחרים.
לדור הצעיר העבודה בענן מובנת מאליה. הדבר קורה היום בפועל.

המחסום העיקרי שמזהה יוסי מטיאס הוא בנושא אבטחת המידע. לארגונים יש רתיעה מלהוציא מידע / יישומים לענן. לדעתו המחסום נובע בעיקר מחוסר במידע על הטכנולוגיה של הענן.
הוא מאמין שיש בגרות בענן בנושא של אבטחת מידע ולראיה הוא מציג את השימוש שגוגל עושה בענן.

ואני? התחברתי מכולם אל אורן אריאל מ – HP, שלא ניסה ליפות את הדברים עבור ה – enterprise והציג בכנות את כל הקשיים והאתגרים, לצד היתרונות.

המוזות שותקות.

כבר שבועיים שאני לא מצליחה לכתוב פוסט.
בשבת לפני שבועיים הייתי בקונצרט מקסים באבו גוש ותכננתי בערב לכתוב כי מאוד נהנתי. אחר הצהריים הסתבר שצה"ל תוקף בעזה; בערב כבר היו שיחות טלפון בהולות כדי להיערך לפרסום מידע למערכת החינוך ולמחרת כבר נכנסנו פה לסחרור של תמיכה בתלמידי, מורי והורי הדרום.
העלנו אתר שמרכז את כל המידע לשעת חירום עבור מערכת החינוך - מחבקים את תושבי הדרום. האתר עלה תוך יום וממשיך להתעדכן. באתר יש קישורים ללמידה מתוקשבת, שאלות נפוצות במצבי חירום, קו פתוח לתלמידים, מידע על התמודדות בשעת חירום, סרטונים לילדים והודעות הדוברות.
איחלנו לעצמנו שכמו שהאתר עלה מהר, כך גם נוריד אותו (או לפחות נעביר לארכיון).
הקדמנו העלאה של הפורטל הגדול לחומרי למידה הוראה והערכה, להקל על מורים שמחפשים חומרי למידה והפעלות כדי לשלוח לתלמידים הלומדים מהבית. הפורטל היה אמור לעלות בעוד כחודש ותיכננו השקה כראוי וגם אני רציתי לכתוב פה קצת יותר משורה (כי היה תהליך מאוד מעניין בעבודה על הפורטל הזה) - אולי בהזדמנות.
צוותים אחרים במשרד העלו מערכת אינטרנטית המאפשרת לדווח שיבוץ של תלמידים שבאופן זמני לומדים במוסדות חינוך מחוץ לקו ה – 40 ק"מ.

שוב הוכחנו לעצמנו את היכולת להתגייס, לעשות דברים במהירות אדירה, בלי לוותר על האיכות.
היו פה שבועיים קשים ומאתגרים (גם אצלנו, בצד הוירטואלי של החירום).
השבוע כבר נושמים (עוד לא לרווחה) ולמרות שבודקים כל בוקר ובמשך היום אם יש עידכונים לתלמידי הדרום – כבר ניכרת חזרה לפעילות האינטרנט השיגרתית שלנו (יש כזה דבר – אינטרנט שיגרתי?).
מהמקום הקצת יותר רגוע הזה – אני מביטה בגאווה על הצוות המדהים שהזיז הצידה הכל – גם דברים אישיים – הקים, אירגן, עידכן, עיצב, לחץ לקבל מידע מעודכן, לא ויתר, פתר באגים (הם תמיד באים בזמן לא נוח), התמודד עם מרפי (גם הוא מגיע ללא הזמנה), הפעיל ספקים וגורמים משיקים אחרים,  ותוך כדי גם המשיך בעבודה המתוכננת.

האינטרנט, כחלק אינטגרלי מחיינו, משחק בזמן חירום תפקיד משמעותי. העולם שטוח באמת והמדיה האינטרנטית רק מסייעת לשטח אותו עוד יותר ולגשר על פערי מרחק וזמן. ארגון גדול כמשרד החינוך, שמשרת אוכלוסיות מגוונות ומבוזרות מצליח להגיע באופן יעיל ומהיר באמצעות מידע ממוקד באינטרנט, לא רק בזכות התכונות הללו של האינטרנט, אלא גם בשל הרגל בשיגרה של הצרכנים שמתעצם כצורך בשעת חירום.
כמות הכניסות לאתר עלתה משמעותית (בימים הראשונים הכפילה את עצמה).
כשמפענחים את הסטטיסטיקות רואים בדיוק מה המידע המבוקש - קיום/אי קיום לימודים; למידה מתוקשבת; הודעות הדוברות; מידע הקשור בבחינות הבגרות לתלמידי הדרום; שאלות ותשובות; התמודדות עם מצבי חירום; פנקס לשעת חירום בעברית ובערבית.
את ניתוח הסטטיסטיקות הצלבנו מול מחרוזות החיפוש ובדקנו מה מוצאים אצלנו ומה דורש שינוי וקידום בדף הבית. בנוסף, כמובן, קיבלנו פניות מאנשי מחוז דרום ויחידות נוספות במשרד, והתאמנו, תוך כדי תנועה, את האתר ואירגון המידע שבו לצרכים העולים מן השטח.

בעוד חודש כבר נהיה במקום אחר, נשאיר את התקופה הזו מאחור ונשקע בפרויקטים שונים. הדי המלחמה יהפכו לעמומים ויוותר הזיכרון וגם הערכה – גדולה מאוד – לכל אלו שעשו פה אינטרנט מועיל ויעיל בחירום.